קרא בקול רם האם החיים הם רק צירוף מקרים? עבור הביולוג הצרפתי המולקולרי פרופ 'ז'אק מונוד, שהוענק את פרס נובל לרפואה בשנת 1965, אין שום סיבה להניח שהעולם שמר מקום לחיים והפיק אותו בכוונה. נהפוך הוא, הוא אומר שמדובר במכת מזל ייחודית בקוסמוס דומם אחרת, "באי-גוון האדיש של היקום." הטענה המרכזית של מונוד להשערה המקרית היא שההסתברות להיווצרות החלבונים והמולקולות התורשתיות (DNA), הנחוצות לכל צורות החיים הארציות, נמוכה ביותר. כה קטן, שככל הנראה שלא התגשם פעם שנייה ביקום. לאחר השיקול של מונוד, זה לא יהיה נס אם החיים לא היו קיימים כלל.

גישות טלולוגיות (מה"טלוס "היווני, המטרה, המטרה), לעומת זאת, מניחות שיש כוחות או חוקים תכליתיים. ניתן להבחין בשני סוגים של כיוון יעד: אחד שניתן מבחוץ ואחד הטמון בחומר עצמו. הסוג הראשון מבוסס על רשות תכנון, מוח מוח קוסמי השולט באירועים. לדוגמה, הוא יכול היה לבחור במודע מתוך מיליארדי האפשרויות של מולקולות מורכבות את המעטים שהיו חיוניים לאורגניזמים הראשונים. הופעתם של החיים אז לא הייתה נובעת מגחמת טבע, אלא מניצוץ "אלוהי" או תסריט קוסמי.

הווריאציה הטלאולוגית האחרת מניחה שהחומר עצמו שואף להשיג מטרה התפתחותית מסוימת. הפילוסוף היווני אריסטו כינה את העיקרון הזה לפני 2300 שנה כאינטלכיה (יוונית בגלל "מה מטרתו נושאת") והניח את עצמו כתכונה חיונית לחיים. עד היום, אנשי חיוניים מסתמכים על כוח חיים מסתורי שלא אמור להיות ניתן לגילוי עקרוני מבחינה פיזית וכימית.

הפילוסוף פרופ 'ברנד אולאף קופרס מאוניברסיטת ג'נה דוחה את שתי הגישות כלא מדעיות: "השערת הסיכוי היא בלתי ניתנת לשום מעשה. הגישה הטלאולוגית בלתי ניתנת להפלה."

התפתחות החיים על פני כדור הארץ עשויה להיות ייחודית, כפי שקרה בפועל, ונגרמה על ידי אינספור צירופי מקרים. אך לא בעקבות זאת התרחשו ולא יהיו התפתחויות אחרות ואף דומות במקומות אחרים ביקום.

פרופ 'נורמן ר' פייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי מדגיש, אפוא, נקודת מבט שונה מאוד: "יתכן שזה בכלל לא קשור לאופן המוצא של החיים, אך כמה סביר שהחיים, שנוצרו פעם, שרד ומתחיל לשלוט בכוכב הלכת שלו. "

=== רודיגר וואס

© science.de

מומלץ בחירת העורך