לקרוא בקול רם

זו הייתה צורה מיוחדת של "פוליטיקה עולמית": הקיסר וילהלם השני, נלהב מהטכנולוגיה והמדע, רצה להתעדכן בחקירה באנטארקטיקה. וכך ב -18 ביולי 1901 מינה את הגיאוגרף והגיאופיזיקאי אריך פון דרייגלסקי למנהיג משלחת הקוטב הדרומי הראשון. במשך כמה שנים, "קדחת אנטארקטיקה" השתוללה באירופה, בריטים, בלגים, שוודים ואחרים חיפשו בקצה השני של העולם אחר ידע מדעי, הרבה הרפתקאות - אך גם לתהילה ולכבוד למולדתם. עכשיו גם הרייך הגרמני. ללא התמיכה הכספית של המדינה, מסע המחקר בהשראת מדענים לעולם לא היה מתממש. אבל החוקרים של אז ראו בקידום המדע בדיוק כמשימה אצילה של המדינה. תיאודור מומסן כבר דרש "מדע גדול" בשנת 1890, היום אפשר לומר: מחקר מרושת, יזום וממומן על ידי המדינה. בכל מקרה, פרויקט המחקר היה גדול. באמצע אוגוסט הצליחו דרייגלסקי ו -32 גברים לצוות את הספינה "גאוס". כעבור חצי שנה הושגה המטרה: אזור שלא הוגדר בעבר באנטארקטיקה, באורך 90 מעלות מזרח. דרייגלסקי ידע מה עליו לעשות והטביל את האזור "הקיסר וילהלם השני. ארץ." באותה תקופה לא הוכח בשום דרך שתחת הקרח האנטארקטי היו למעשה משטחי יבשה בכל מקום. טיול בן שמונה ימים לא רק שהניב דגימות ראשונות של סלע וולקני, אלא אפילו הוביל לגילויו של הר. תוצאות המשלחת הגרמנית הראשונה הזו לאנטארקטיקה הן רבות: הדיווחים והתיעוד של דרייגלסקי ממלאים 20 כרכים.

© science.de

מומלץ בחירת העורך