לקרוא בקול רם

הדבורה הזו אוספת צוף בשירות המדע. חוקרים הדביקו את החרק הפרוותי ושלושה מבני גילו על משדר אור-אור בגב. הוא סיפק ברציפות נתונים על שבילי טיסה, מקומות האכלה ושינה. לצורך מחקרם השתמשו המדענים בטכנולוגיית מעקב אחר מכ"ם חדשה, אשר פותחה במקור לגילוי נפגעי מפולת. קבוצת המחקר של אוניברסיטת מרי קווין בלונדון ומכון המחקר החקלאי האנגלי Rothamsted Research יצרה אפוא לראשונה את "המחקר לכל החיים" של חיה.

שבילי הטיסה של ארבע הדבורים תועדו מלידתם ועד מותם. התברר שהדבורים הם אינדיבידואליסטים. מכיוון שהנתיבים למקורות הצוף נבדלים זה מזה באופן משמעותי בנושאי שש רגליים: "דבורה בילתה את חייה כמו נבלה", מסביר סופר המחקר ג'יימס מקינסון. "היא מעולם לא התיישבה בשדה פרחים אחד. מצד שני, עוד אחד מהדבורים שלנו היה מצפוני מאוד. אחרי שלוש טיסות סיור בלבד בסביבתה, היא התרכזה במהירות בנקודת איסוף אחת - במשך שישה ימים ברציפות. "לאחר מכן, הדבורה שינתה את האסטרטגיה שלה. מקינסון: "אחרי שישה ימים היא הפנתה את תשומת לבה למקור אוסף קרוב יותר. היא הצליחה לחקור שוב ללא סביבתה. כנראה בגלל שהיא הכירה את המקום מהטיסות הראשונות שלה. "

החוקרים רשמו בסך הכל 244 טיסות של ארבע הדבורות, שכולן היו בסביבות 15, 000 דקות על הכביש וכיסו מרחק של 180 ק"מ. המדבורים הבודדים נצפו על ידי המדענים בין 6 ל -15 יום. הנתונים אמורים לעזור בתכנון נופים באופן שרווחתם של הצמחים והחרקים כמו גם התשואה החקלאית עומדת בתור.

צילום: פרסומת של ג'וזף וודגייט

מקור:

  • JL Woodgate, JC Makinson, KS Lim, AM Reynolds, L. Chittka, מעקב רדאר לאורך החיים של הדבורים. PLoS ONE 11 (8) 2016; e0160333; דוי: 10.1371 / journal.pone.0160333
© science.de - רות רובוק / קארין שלוט
מומלץ בחירת העורך