לקרוא בקול רם

ברגע שהחוקה של ארצות הברית של אמריקה יצאה לפועל, נערמו ההצעות לשיפור. למעלה מ -200 תיקונים שנקראו כזו התפוצו מאז סוף הקיץ של שנת 1788 ב -13 המדינות. רובם נסבו סביב הבטחת זכויות הפרט של האזרח כלפי קונגרס האיברים הפדרליים שהוקם לאחרונה והממשל הפדרלי. למרות שהחוקה הסדירה את ארגון הרשות המחוקקת והמנהלתית העליונה הזו, היא לא הציבה קטלוג של זכויות יסוד. נציגים רבים בוועידות האשרור מצאו את זה בעייתי. אחרי הכל, הטקסטים החוקתיים של יותר ממחצית המדינות החברות אכן מכילים מגילת זכויות כזו. התומך הנחרץ ביותר לתיקון זכויות יסוד, פטריק הנרי מווירג'יניה, סיכם את הבעיה: "יש מגילת זכויות להגן על האזרח מפני ממשלת מדינתו - וממשלה זו נשללת כעת מכל כוחה. אך אין הגנה כזו מפני הקונגרס, אשר ברשותו המלאה והבלעדית, אולם, היא הכוח. "היה הרבה קדימה ואחורה בקונגרס הראשון של ארצות הברית, עד שבספטמבר 1790 סוכמו עשרה תיקונים. ב- 15 בדצמבר 1791 הייתה וירג'יניה המדינה העשירית שאשררה את התוספות הללו, שנכנסו לתוקף רשמית והפכו מאז לחלק מהותי בחוקת ארצות הברית. נקבעות כאן נקודות מפתח של הדמוקרטיה האמריקאית, כמו חופש הדיבור, העיתונות והדת או הזכות לשאת נשק.

© science.de

מומלץ בחירת העורך